15/01/2020
כן, לא כתבתי כאן כבר המון זמן...
לא היה לי איפה לפרוק אז נזכרתי שהמקום הזה קיי,הרי סגרו את ישרא. אם להיות כנה - בלוגר לא מרגיש כמו ישרא, כמו בית.
המחשבות שלי שוב פעם בסערה והרגשות מציפים אותי לפעמים עד כדי חנק. אני מנסה לזרוק את התחושות האלה לצד אבל אני טובעת בהן כל יום מחדש.
לצערי, אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה אני מתמודדת בצורה די טובה עם ההפרעות אכילה שלי, אני שוב נופלת לאותו מעגל מרושע. טריגר אחד קטן ביוטיוב הדליק את כל המכונה הענקית הזאת שהייתה מכוסה באבק וכאילו כלום, המכונה משומנת ועובדת בצורה מעולה. המחשבות מהבוקר עד הלילה, להסתכל על אוכל בצורה משונה, לקחת כדורים שמדכאים את התיאבון, לא לאכול שעות ארוכות, להקיא כשכן.
בעיקרון, אני יודעת שזה מזה לא זמן טוב להתחיל עם השטויות האלה (בגלל הלימודים) אבל אין לי שליטה על זה.
16 שעות של צום (עד מחר ב13:00) - נשבור את הצום לפני העבודה עם מלפפון, ביצה קשה ופרוסת לחם.
Bye loves
;){kind=link}